גן פסלים בצפון - גן דודזון (דודסון): פסלי מוזאיקה, מסיכות פסיפס ופסלי טוטם | נאום מאיר דודזון

נאום מאיר דודזון

נאומו של חתן המסיבה, מאיר דוזזון, כתגובה לקבלת פרס יגאל אלון, וברכות מכל בית קיבוץ אילון

למאיר דוידזון, עם קבלת הפרס ע"ש יגאל אלון, ברכות חמות מכל בית אילון, 2 במרץ 1995 – ערב זיכרון ופרס ע"ש יגאל אלון 

 

נאום חתן המסיבה מאיר דוידזון: 


 

חברה רות אלון 

ברשותך אפנה לציבור הנכבד ולשופטים, כפי שפנו אלינו רבותינו: "אחי, רעי, ואחיותיי." 

ראשית אברך צוות רואנדה ב"יישר כוח". אהבתי וחרדתי לכם. 

 

נבוכתי כשבחרתם בי לפרס יגאל אלון. יגאל בחייו היה לי רע. כשהיה בסביבתנו סר לביתי לשאול על מה אני כועס. סר לרגע, והפך לשעה-שעתיים. איש רעים חכם היה יגאל, יהודי טוב.  

עשיתי מלחמותיי עם אנשי מעלה. חסר לי שלהבת פרייר, שיחד לחמנו באנגלים על הים בעליה ב', חסר לי שמעון אבידן, שאיתו עשיתי את מלחמת העצמאות. ייבדלו לחיים ארוכים חברי המפקדים מגבעתי והפלמ"ח – מולה כהן, שהיה לי כאח, ואתה – יצחק רבין. 

עם שמעון בנינו חטיבה גדולה, אמיצה ומפוארת, שסיסמתה: "נהיה ממושמעים ומסודרים כמו פרוסים, אמיצים ונועזים כפלמ"ח, וחכמים כסינים במלחמה. וניצחנו.  

פלישתים נסו מפני ישראל, המלחמה נוראה ופראית. הארץ קרעים - אויבינו מכים בפראות בהמית. 

 

באיוולתם ובאיוולת מנהיגיהם המיטו על עמם אסון, גלות וחרפת כיבוש.  

היסטוריונים שמים אותה מלחמה במיתוס ובאגדות. לנו הסיפור הוא רוח המהפכה הלאומית היהודית, שהצמיחה מצביאים, גיבורים ושיר. 

 

הסיפור לא תם. נכדיהם של הנסים, חיים בזבל, בעבדות כלכלית, בהשפלה אישית ולאומית.  

מוכרחים היו למצוא "ספרטקוס" בדמות התקוממות. 

 

והיום, עומד בני ונכדי מול הילד עם הקלע. ואנחנו יורים. 

הלב חצוי, השכל חצוי, צדק נוגח בצדק, נביא רודף נביא, סותר אלוהים. בזבל צמחה מפלצת הג'יהאד, החמס, הנשרים והניצים.  

 

יום טוב היה לי , כאשר מנהיגים וממשלה הבינו, שאין עצמאות ישראל ברת קיימא, כאשר בגבולה ולידה עם מתבוסס בעליבות ובעבדות. והממשלה עושה מעשים, למרות הג'יהאדים, ולמרות נביאי המשיחיות שלנו.  

 

נביאים האוחזים בקרנות המזבח, בנוב, בשילה, תפוח, קבר יוסף וקבר ברוך, תקוע ונצרים.  

הם לא יושבים על קרן קיימת, הם יושבים על קרן הצבי. 

 

המתנגדים להליכי ההכרה והשלום, תורתם מרשם בדוק למלחמות סירוס מתמשכות. הדוברים לדרך שלישית, קוראים קריאה שגויה במפה הגיאופוליטית במזרח התיכון ובעולם. 

 

בשעת צרה לישראל, עם החדירות ב-1974, חדירות התאבדות, מולה כהן ואני חרשנו את הארץ, חימשנו יהודים, איש, אישה ונער, בהחלטת ממשלה, במסגרת המשטרה, להגנת הבית, הרחוב, השכונה והעיר. היה ביטחון אישי של האזרח בבת-ים, בחדרה וגם ברחוב דיזינגוף. לא זעקנו "אויה לנו, אויה לנו, איפה הממשלה?" 

 

אדוני ראש הממשלה, עליכם לנהוג בתבונה, בהסברה אמיצה, בחוק ומשפט – צעד צעד להוביל לשלום, שהוא ערובה להישרדות העצמאות ולשגשוג בטווח הנצח.  

 

דיברתי פעם עם ראש ממשלה. שלח אותי למדבר ההרים שלי. נהניתי מכל רגע.  

 

אדוני ראש הממשלה - עשה ממשלתך כראש אחד. 

שמור על ההסתדרות כעל בבת עינך, כי שם האדם העובד. לא חשוב מי בראשה. 

שמור על חינוך ילדים ומבוגרים להבין בין טוב ורע. 

שמור על ההתיישבות, המושב והקיבוץ, הם מוציאים לחם מן הארץ – מר כמלח. 

עשה חינוך, פקח עיני חייליך להבין את העולם לא רק מעל כוונת הרובה, כי בידם המלחמה והשלום.  

שמור על עצמך, הרגע, אתה בשליחות. 

 

ברשותך אסיים באמרת חכמים: "המחשבה האנושית והלשון הם לוגיקה. והלוגיקה היא מרכיב במנהיגות." 

 

תודה לך, יצחק, שעשית לי כבוד. לזכרו של יגאל עשית כבוד, ולציבור כולו, שבא לכנס זה.  

תודה לכם השופטים, חברים וידידים. 

 

מאיר דוידזון 

 

10.3.1995